תפריט נגיש

ספרים

ספרים ופרסומים חדשים

 

 

הצחוק: קובץ מאמרים רב-תחומי בחקר ההומור"
אריה סובר
יצא לאור  ע"י הוצאת כרמל, בשנת 2018

הספר "הצחוק", הינו הקובץ הרב-תחומי השני בחקר ההומור בשפה העברית בעריכת פרופ' אריה סובר
ב
א בעקבותיו של הקובץ הרב-תחומי הראשון שיצא לאור בשנת 2012 בשם, "חשיבותה של אי-רצינות" בהוצאת כרמל.
המאמרים בספר הנוכחי, מוסיפים נדבך חשוב נוסף להבנת ההומור והצחוק המלווים אותנו לכל אורך חיינו.
הספר כולל שבעה נושאים מרכזיים: המקורות והמאפיינים של ההומור היהודי; הפסיכולוגיה של ההומור; הומור וזיכרון השואה; הפילוסופיה של ההומור והצחוק; הומור בספרות; הומור והוראה; הומור ופוליטיקה בישראל. חשיבותו של ספר זה בכך שהוא תורם תרומה משמעותית לחקר ההומור בתחומי ידע שלא טופלו  במידה הראויה עד כה. החוקרים שמשתתפים בספר הינם אנשי אקדמיה בכירים מישראל, אנגליה וארצות הברית שבאים מדיסציפלינות שונות שמעשירות את הרב-תחומיות של הספר ומספקות מגוון מעניין של מאמרים להבנה מיטבית של ההומור והצחוק.

 

    

Is It O.K. to Laugh About It?
ליאת שטייר לבני

הספר טוען כי ישראל היא מקום יחודי מבחינת הומור השואה. זו חברה פוסט טראומטית, בה סוכני הזכרון הקולקטיבי מחדירים את הטראומה בעוצמה לחיי היום-יום והשואה נחווית כחלק אינטגרלי מההווה הישראלי ולא כאירוע היסטורי מן העבר. בחברה כזו, הגחכתם של גורמי הפחד היא התרסה אל מול הנסיון של סוכני זכרון קולקטיבי לשמר את החרדה בהווה ונסיון לפרק אותה כדי לייצר מנגנון של עיבוד הטראומה. הספר טוען כי לצד זאת, באופן פרדוקסלי, הומור שואה מחזק את האחיזה של הטראומה בהווה הישראלי. בכך שהוא מחדיר אותה עוד יותר אל חיי היום-יום ואל התרבות הפופולרית. 

 

 

 

חשיבותה של אי-רצינות קובץ מאמרים רב-תחומי בחקר ההומור
אבנר זיו / אריה סובר
יצא לאור  ע"י הוצאת כרמל, בשנת 2012

הספר חשיבותה של אי רצינות הינו הקובץ המדעי הראשון בחקר ההומור בשפה העברית,
פרי עטם של חוקרים ישראלים. הספר הינו רב תחומי ומכיל מאמרים נבחרים מתחומי ידע
שונים המשקפים את מגוון התיאוריות והפונקציות בחקר ההומור והצחוק. הספר מתמקד במספר נושאים מרכזיים: הומור כמנגנון הגנה; הומור טיפולי; הומור במקורות היהודיים; הומור בספרות, בתאטרון ובקולנוע; הפילוסופיה של ההומור והקשר שבין הומור אינטליגנציה רגשית. ממגוון המחקרים המופיעים בספר ניתן ללמוד אודות ההשלכות החיוביות שיש להומור ולצחוק על הפרט והחברה. ספר זה יהיה לעזר למי שמסוגלים לתבל את חייהם בקורטוב של הומור - ובאמצעותו להיטיב עם עצמם ועם חייהם. 

 

שירים מאוירים לילדים ביידיש ובעברית
שמואל צסלר
יצא לאור על ידי הקתדרה ליידיש ומפעל דב סדן באוניברסיטה העברית, 2011 

למדף ספרות הילדים בישראל מצטרף עתה ספר מיוחד במינו, ובו שירים הומוריסטיים לילדים מגיל הגן ועד לכיתות הראשונות של בית הספר. שיריו של שמואל צסלר מוגשים כאן הן בנוסחם המקורי ביידיש והן בלבוש עברי – להנאת ילדי ישראל, הוריהם והורי הוריהם.
ד"ר עדינה בר-אל, סופרת ילדים וחוקרת ספרות הילדים ביידיש ובעברית, יזמה את פרסומם של שירי שמואל צסלר ביידיש, ליקטה את השירים, שהיו מפוזרים בפרסומים שונים, קבעה את מבנה הספר – סדר השירים וחלוקתם לשערים – והוסיפה אחרית דבר בעברית על ספרות הילדים ביידיש ושיריו של שמואל צסלר בתוכה.
מפעל דב סדן שליד הקתדרה ליידיש באוניברסיטה העברית בירושלים, שהחל את פעילותו בשנת 2002, הציב לעצמו למטרה את קידום המחקר לשם הוראה של תולדות תרבות היהודים דוברי יידיש ועברית בדורות האחרונים, וספרות הילדים ביידיש בכלל זה. 
שם הספר, שירים מאוירים לילדים ביידיש ובעברית, נבחר על שום מעלותיו של המקור ביידיש, ששמואל צסלר שיווה לו מוזיקליות וציוריות מילולית, אשר ביקשה להיראות, ולא רק להישמע. על כן פניתי למאייר האמן דיויד הול וביקשתי ממנו להלביש את המילים בבגדים חזותיים. התוצאה מונחת לפניכם בעשרות האיורים המעטרים את שירי הספר.
מהדורה דו-לשונית זו של שירי צסלר נתאפשרה הודות לבקיאותה של ד"ר עדינה בר-אל בספרות הילדים היהודית, לכישורי התרגום של רותי זקוביץ, לאמנות הציור של דיויד הול ולתרומתם המקצועית של חברי מועצת המערכת. 
פרופ' יחיאל שיינטוך | הקתדרה ליידיש ומפעל דב סדן באוניברסיטה העברית.  

 

מחזות - קומדיה - אבסורד - סאטירה 
אריה סובר
יצא לאור ע"י אסף מחזות* של אוניברסיטת תל-אביב והוצאת כרמל, בשנת 2010

"המחזות המכונסים בספר זה מבטאים את הקשר המהותי בין הומור לתאטרליות ואת תפקידה החיוני של הקומדיה בחיינו. עשרים המחזות הכלולים בספר מציגים קשת רחבה של סגנונות קומיים: קומדיות אבסורד, פרודיות על סיפורי התנ"ך ועל אגדות לילדים, קומדיות ליריות לילדים ולבוגרים וקברטים סאטיריים. הקומדיות נכתבו והוצגו מאמצע שנות השמונים ואילך על במת התאטרון באוניברסיטת תל-אביב ועל במות תאטרוני הפרינג' בתל-אביב.
בתאטרון של אריה סובר - המשחק, ההמצאה והשעשוע מכוננים תאטרון המודע לתאטרוניות שלו, גופנית וחזותית, תאטרון הקורא לדמיונם של הצופים להשתתף ביצירת ההצגה. חשיבות המחזות של סובר קשורה בהתמודדות היצירתית עם האתגרים שהם מציבים לבימאים ולשחקנים. אלה אתגרים המתייחסים ללימוד שפת הבמה ולדיאלוג עם הקהל."

                                                                                  פרופ' נורית יערי

*סדרת אסף מחזות מוקדשת לפרסום מחזאות ישראלית חדשה ולתרגומי איכות ממחזאות הדרמה העולמית, בצירוף פרי עטם של טובי החוקרים בתחומי הדרמטורגיה והתאטרון.

 

 

הומור - בדרכו של האדם הצוחק 
אריה סובר
יצא לאור ע"י הוצאת כרמל, בשנת 2009
 

הספר עוסק בהתפתחות ההומור והצחוק, בפונקציות ובפרקטיקה שלהם. באמצעותו ניתן להבין מהיכן וכיצד נוצרים ההומור והצחוק ואת חשיבותם בחיי האדם.
הספר משמש מצד אחד כלי תאורטי להבנת ההומור והצחוק ומצד אחר כלי מעשי שישמש כל אחד, מהקורא המתעניין ועד איש המקצוע, בתחומי ידע למיניהם, כגון תקשורת, קולנוע, תאטרון, ספרות, סוציולוגיה, חינוך, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, תרפיה ורטוריקה.
 
הספר מציע שיטה חדשה בחקר ההומור שבאמצעותה ניתן, בין היתר, להבין כיצד נוצרים ההומור הוויזואלי וההומור המילולי וכיצד אפשר לייצר אותם. לצורך זה נותחו יותר ממאה וחמישים סרטים קומיים קלאסיים וכן מצבים קומיים מהתאטרון ומחיי היומיום. 
ד"ר אריה סובר חוקר הומור ועוסק גם בפן המעשי שלו: מחזאי, תסריטאי, בימאי ושחקן. כתב את עבודת  הדוקטור שלו בחקר ההומור באוניברסיטת פריז. כמו כן למד שם בבית הספר הלאומי לקרקס  (Ecole National du Cirque) . מרצה בכיר לתקשורת, מלמד במכללה האקדמית אשקלון ובאוניברסיטה הפתוחה. מרצה בתחום ההומור והצחוק, על היבטיו  האישיותיים, החברתיים והתקשורתיים.

"אני מאוד ממליץ על קריאת ספר זה. יש בשיטתו של ד"ר סובר מורכבות שאיננה  מצויה בגישות ההומניסטיות  המקובלות, כגון אלה של זיגמונד פרויד ואנרי ברגסון, הנחשבות לאבני היסוד בחקר ההומור והצחוק. שפע הדוגמאות וניתוחן המעמיק מעניקים לספר אופי של ספר יסוד לכל מי שעוסק או רוצה לעסוק בתחום זה, הן בתאוריה והן בעשייה." 
                                                                פרופ' אמריטוס אלי רוזיק רוזן

 

הערס, הפרחה והאמא הפולנייה שסעים חברתיים והומור טלויזיוני בישראל 2000-1968 
לימור שיפמן

האם יש קשר בין מערכון העליות מ"לול" לבין הפנתרים השחורים? בין יאצק והמהפך של 1977? בין הפולניות מ"זהו זה" לפוסט-פמיניזם?
התשובה הקצרה לשאלות אלה היא "כן". התשובה הארוכה נחשפת בין דפיו של ספר זה, הראשון לבחון באופן שיטתי את ההומור הטלוויזיוני בישראל. הדיון מתמקד ב"קאנון הקומי" הישראלי -- קבוצה של מערכונים, דמויות ותוכניות טלוויזיה, שנוצרו בין ראשית שנות השבעים לשלהי שנות התשעים וצברו עם השנים מעמד תרבותי מיוחד. הניתוח מתחקה אחר יחסי הגומלין של ההומור עם ששה שסעי זהות מרכזיים בישראל: העדתי, הלאומי, המעמדי, הפוליטי, הדתי והמגדרי. העיון בטקסטים מעלה שבכל צחוק יש יותר משמץ של אמת – התהליכים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים הדרמטיים שעברה ישראל במהלך שלושה עשורים מהדהדים ומתחדדים בהומור הטלוויזיוני. בנוסף לכך, שימש ההומור כחיישן רגיש המזהה תהליכים חברתיים בזמן היווצרותם, ואפילו תפקד כשחקן בתהליכי שינוי חברתי-פוליטי. הספר חושף את האיכויות הרב משמעיות של ההומור הטלוויזיוני הפופולרי, המאפשרות לקרוא אותו כשמרני וחתרני, מאחד ומפלג בו זמנית. רב משמעיות זו מאפשרת לטקסטים הקומיים להכיל את שלל הפרדוקסים שהזינו, וממשיכים להזין, את החברה הישראלית, בלי להכריע ביניהם. היא מאפשרת להומור גם לשמש כליבה תרבותית המשותפת לקבוצות שונות ומנוגדות, כאשר כל אחת מהן יכולה לקרוא אותו בהתאם לצרכיה, ובו זמנית למצוא בו את הפרשנויות היריבות.

 

ללא הומור היינו מתאבדים
חיה אוסטרובר 
יצא לאור ע"י הוצאת יד ושם בשנת 2009

להומור ולצחוק כוח מחזק ומרפא ותפקיד חשוב בשמירה על הבריאות הנפשית והגופנית שלנו, אך נשאלת השאלה האם כוחם יפה גם להתמודדות עם אירוע כה טראומטי כמו השואה. בספרה ללא הומור היינו מתאבדים הד"ר חיה אוסטרובר משיבה בחיוב על השאלה וטוענת שהיו בני אדם שנעזרו בהומור גם בנסיונות הקשים שבהם העמידה אותם השואה - בגטאות ובמחנות הריכוז וההשמדה. ההומור, היא טוענת, היה מנגנון הגנה שהפחית את עקת לבם וסייע להם להתמודד ולשרוד. ממחקרה עולה שההומור היה דרכם המופלאה להתמודד עם המציאות הנוראה, ובעדויות שאספה נשזרו סיפורי זוועה בהומור מקברי. ההומור בשואה לא הפחית את הזוועות האובייקטיביות שחוו הניצולים, אלא את הרגשתם הסובייקטיבית בתגובה לזוועות האלה. במחקרה הד"ר אוסטרובר עומדת על סוגי ההומור והצחוק וחוקרת את תפקידם בתקופת השואה. המחברת מציגה לקורא מבחר מביטויי ההומור בחיי התרבות בגטאות ובמחנות - שירים הומוריסטיים, קריקטורות וקברטים - ומספרת לנו את סיפורם הייחודי של שני ליצני גטו. השימוש בהומור ובצחוק בתקופת השואה אמנם ידוע בין הניצולים, אך עד כה לא הוקדש לו מחקר של ממש. עשרות שנים חלפו מאז חתכו הצבאות המשחררים את חוטי התיל של המחנות; מרחק הזמן מאפשר היום לחקור את התופעה הרגישה כל כך של הצחוק, ההומור והבדיחה בגיהנום של הגטאות ומחנות הריכוז והמוות.

 

 

ספר ההומור היהודי הגדול אוצר הבדיחה היהודית והישראלית לדורותיה
פרופ' אדיר כהן
הוצאת כנרת

ספר המשקף את הבדיחה היהודית לדורותיה – החל במקרא; דרך הבדיחה והשנינה במשנה ובתלמוד, במדרש ובספרות העברית בימי הביניים; המשך הבדיחה בחסידות, הבדיחה היהודית של השטעטל; ומכאן אל הבדיחות שנוצרו בתקופת השואה, הבדיחה היהודית בארץ ישראל בשנים של טרום המדינה, הבדיחות שנוצרו בכל מלחמות ישראל, בדיחות קיבוץ הגלויות, בדיחות תקופת הצנע, בדיחות צה"ל, בדיחות פוליטיות, בדיחות עדתיות; הבדיחות של יהודי ארצות המזרח; הבדיחות של יהודי ארצות הברית, והבדיחות האקטואליות של ימינו אלה.
באמצעות הבדיחות של עם ישראל לדורותיו מצטיירת ההיסטוריה היהודית כולה במבט מחויך, ומתעצמת ההכרה כי הבדיחה לא רק שליוותה את העם היהודי בכל דרכיו, אלא אף היתה כלי חשוב בידיו במאבקי הישרדותו, בהתמודדותו עם העולם העוין, בביקורתו העצמית ובהארת ימיו בצחוק.

 

נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת

צור קשר